יום שלישי, 20 בינואר 2009

סיפור נעוריו של סבא יואל באירגון ההגנה ומלחמות ישראל




כשהיה בן 13 כבר הקימו את מחתרות האצ"ל והלח"י . בגיל 14 בלבד הצטרף סבא לגדנ"ע - גדודי נוער של ההגנה. האימונים של הגדנ"ע נערכו באוניברסיטה העיברית בירושלים.
"אני זוכר שחלק מהאימונים היו אימוני קפ"פ- קרב פנים מול פנים. בלילות הינו מפיצים כרוזים נגד השילטון הבריטי."
בתקופת ההגנה לחם והיה חברו של שמואל גורודיש (שלימים היה מפקד פיקוד דרום במהלך מלחמת כיפור).
כשהתבגר מעט, בגיל 17 הצטרף סבא לחי"ש. החי"ש, חיל השדה של ארגון ההגנה שפעל בין השנים 1939 - 1948, היה ארגון צבאי חשאי (כלומר נסתר משלטונות המנדט הבריטי), שהורכב ממתנדבים בעלי כושר לחימה בגילים 18 - 26.
"לפני קום המדינה, פעילותינו התרכזה באימונים בלבד. ביום הכרזת המדינה, לראשונה הוצבנו בעמדות. המקום הראשון בו הוצבתי היה בקומה השניה בבית ספר "חורב" בית הספר בו למדתי. כשכולם רקדו ברחובות אנחנו כבר היינו בעמדות.
בשלב מאוחר יותר הועברתי לירושלים, היינו שם במצור. שם נעצרתי על -ידי שוטרים בריטיים בגין החזקת נשק. ישבתי בקישלה, בית מעצר ששכן ברח' יפו.
בלילה, היה שקט, הצצתי החוצה מתוך תא המעצר. ראיתי שני שוטרים ערביים בעמדת הרישום. במקרה, באותו הזמן לבשתי מדים שמאוד דמו למדים הבריטיים. התחלתי ללכת לכיוונם, אמרתי להם good night ויצאתי. ברחתי מתא המעצר.
היססתי לאן לפנות. ברובע המוסלמי היו משמרות של הערבים. לרובע היהודי חששתי לפנות כי לא הייתה שם נפש חיה. בסופו של דבר לא נותרה לי ברירה, החלטתי להיכנס לכיוון הרובע היהודי. הכל היה שקט אני זוכר ששמעתי רק את קולות הצרצרים. כעבור כרבע שעה הגעתי למפקדת ההגנה. כולם נדהמו כשראו אותי כיוון שדיווחו למפקדה בעיר על מעצרי."
לאחר מכן המשיך סבא לשרת בתוך הרובע היהודי בעיר העתיקה, עד שחלה בדלקת ריאות.
כיוון שירושלים הייתה נצורה, היה על חברי ההגנה לשלם לבריטים כדי להוציאו מהעיר, על מנת שיוכל לקבל תיגבור רפואי. "לאחר שהחלמתי רציתי לחזור לשרת בעיר העתיקה, אבל הדרכים כבר היו חסומות ולא ניתן היה לחזור.
נשלחתי להגן על מושב "עטרות" עם חברי למחתרת. המושב נותק והיינו במצור. הייתה בעיה של אוכל אבל לא חסרו לנו מים כיוון ששדה תעופה בריטי גבל עם המושב."
כל הישובים הערביים צרו על העיר ולא ניתן היה לספק מזון, תרופות או שתייה.
משפחות עם ילדים הוצאו מהעיר על ידי הבריטים . אבל המחתרות לא רצו לעזוב את העיר.
ב"עטרות" נשארו גם צעירי הישוב להגן יחד עם חברי ההגנה.
כל עוד הבריטים היו שם לא ירו עליהם לפחות מכיוון הכביש הראשי.
"כשעזבו האנגלים קיבלנו הודעה במורס שהם לא יכולים לשלוח לנו תגבור ועלינו להתפנות.
היחידים שידעו מורס היו אני וחברי שמואל גורודיש מכיוון שעברנו קורס מורס בגדנ"ע (גדודי הנוער של ההגנ"ה). כל ימי ההגנ"ה הינו יחד.
באותו לילה ה- 15 במאי, התפנינו ברגל דרך ההרים והגענו לבית החולים "הדסה"- הר הצופים. ישנו שם לילה ולמחרת פינו אותנו באוטובוסים.

הוקם הצבא הראשון של מדינת ישראל.
סבא שרת כלוחם בחטיבת ירושלים. בהמשך, במסגרת שרות המילואים בחטיבה מונה להיות קצין לוגיסטיקה.


מלחמת ששת הימים

סבא גוייס כשבועיים לפני המלחמה והיה שותף להכנות לקראת הקרב. כוחותינו ישבו ברח' אלנבי בירושלים ואילו הכוחות הירדנים ישבו בארמון הנציב. עם פרוץ המלחמה כובשים כוחותינו את ארמון הנציב ומתקדמים לכיוון בית לחם שנכנעה כמעט ללא קרב. משם המשיכו וכבשו גם את חברון.
כשחברי החטיבה הגיע לבית לחם ונכנסו לקבר רחל סבא זוכר התרגשות גדולה. החיילים קיימו שם מסדר ושרו את התקווה.
לאחר כיבוש בית לחם מונה סבא למושל העיר לתקופה קצרה. כמושל העיר בית לחם, סבא זוכר שהיה בקשר עם הש'חים המקומים שביקשו הקלות וסיוע לתושבי העיר (מזון שתייה וסיוע רפואי). בהמשך, כשהגיעו כוחות העורף הוא העביר להם את האחריות לניהול העיר.

מלחמת יום - כיפור

המלחמה תפסה את סבא כשהתפלל בבית הכנסת, אבי שהיה בן 5 זוכר היטב את האזעקה שהפתיעה את המתפללים.
סבי רץ להחזירו הביתה. הוא נקרא ליחידתו והוצב במטה מחוז ירושלים. שם שימש בתפקיד עוזר לקצין תחזוקה מחוזי.
כעבור מספר ימי לחימה נקרא סבא ליחידתו המקורית (חטיבת ירושלים) ששהתה בגדה המערבית של תעלת סואץ, כיוון שהיה צריך להחליף קצין שנפצע בלחימה.
הוא שהה בתעלה כשלושה חודשים. הם נלחמו לאורך התעלה עד כשהוכרזה הפסקת אש.
גם אחרי הפסקת האש המשיכו חיילינו לשבת בתעלה. החיילים המצרים התמקמו במרחק קצר מהם. בינהם הוקמה גדר תייל.
סבא זוכר כי בשלב מסויים נוצר קשר בינהם לבין החיילים המצרים.
הגדר נחתכה ונוצרו קשרי ידידות בין המחנות שככלו משחקי שש-בש וקפה מצרי.

גם במלחמת המפרץ הראשונה ב- 1991 השתתף סבא כקצין לוגיסטיקה.

הוא שרת עד גיל 65 במסגרת המילואים. הוא נרתם מידי שנה למספר חודשים ופיקד על הלוגיסטיקה בעשרות טקסי יום העצמאות ויום הזיכרון בהר הרצל וטקסי חלוקת אותות לחיילים מצטיינים בבית הנשיא.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה